Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 112a
קִיטְרָא דְּקָטְרִי בִּזְמָמָא וְקִיטְרָא דְּקָטְרִי בְּאִיסְטָרִידָא, חִיּוּבָא הוּא דְּלֵיכָּא, הָא אִיסּוּרָא — אִיכָּא. וְיֵשׁ שֶׁמּוּתָּרִין לְכַתְּחִילָּה, וּמַאי נִיהוּ — קוֹשֶׁרֶת מִפְתְּחֵי חֲלוּקָהּ.
Traduction
A knot with which one ties a strap to the camel’s nose ring and a knot with which one ties a rope to the ring fixed to the bow of a ship, with regard to liability to bring a sin-offering, there is none; however, there is a rabbinic prohibition. And there are knots that are permitted to be tied on Shabbat ab initio. And which are these? The knot that a woman uses to tie the opening of her robe.
Rachi non traduit
גמ' קיטרא דקיטרי בזממא. רצועה ארוכה שמכניסין בטבעת אסור לכתחילה לקושרה שם מפני שפעמים שמניח שם שבוע או שבועיים וקושר ומתיר ראש האחד שנתון ביתד או בעמוד שאסור בו האנקה והגמל:
מִפְתַּח חֲלוּקָהּ. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ תְּרֵי דַשֵּׁי. מַהוּ דְתֵימָא: חֲדָא מִינַּיְיהוּ בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּיל [לַהּ], קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
We learned in the mishna: A woman may tie the opening of her robe on Shabbat. The Gemara states: This is obvious, as the knot is meant to be untied and is therefore not permanent. The Gemara explains: It is only necessary to state this halakha in a case where the robe has two laces with which to tie the opening. Lest you say that one of them may become void because the woman can remove the garment even with one string, leaving the one not untied a permanent knot, it therefore teaches us that neither knot is considered permanent.
Rachi non traduit
תרתי דשי. שתי פתחים היינו אותן לשונות והוויין זו למעלה וזו למטה זו לימין וזו לשמאל ואם אינה מתרת אלא האחד יכולה לפושטה וללובשה בדוחק:
מהו דתימא חדא מינייהו בטולי מבטיל לה. ותיהוי קשר של קיימא וכיון דלא ידעי הי מינייהו תרווייהו ליתסרו קא משמע לן:
וְחוּטֵי סְבָכָה. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּרְוִיחָא לַהּ. מַהוּ דְתֵימָא: מִישְׁלָף שָׁלְפָא לַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִשָּׁה חָסָה עַל שְׂעָרָהּ וּמִישְׁרָא שָׁרְיָא לַהּ.
Traduction
We learned in the mishna: And a woman may tie the strings of her hairnet on Shabbat. The Gemara states: This is obvious. The Gemara clarifies the matter: It was only necessary to state this halakha in a case where the hairnet is tied loosely on her head. Lest you say that she sometimes removes it without untying it and the knots remain, the mishna teaches us that a woman is protective of her hair and avoids pulling it out, and therefore she unties the hairnet to avoid damaging her hair.
Rachi non traduit
פשיטא. דהא כל יומי שריא לה:
דרויחא. לא דחקתו בראשה אלא קושרתו בריוח שיכולה לחולצה מראשה כשהיא קשורה:
מהו דתימא מישלף שלפא לה. מראשה הכי והוה לה קשר של קיימא:
חייסה על שערה. שמא תוציא בדוחק ותינתק שערה ודפסקיא נמי איכא לשנויי כה''ג מהו דתימא מחתא ליה דרך רגלה ויוצאה קמ''ל דלא עבדה הכי משום צניעותא:
וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל. אִיתְּמַר: הִתִּיר רְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, תָּנֵי חֲדָא: חַיָּיב חַטָּאת, וְתַנְיָא אִידַּךְ: פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וְתַנְיָא אִידַּךְ: מוּתָּר לְכַתְּחִילָּה. קַשְׁיָא מִנְעָל אַמִּנְעָל, קַשְׁיָא סַנְדָּל אַסַּנְדָּל.
Traduction
We learned in the mishna: And it is permitted to tie the straps of a shoe or a sandal on Shabbat. It was stated with regard to one who untied the straps of a shoe or a sandal: One baraita taught that one who did so on Shabbat is liable to bring a sin-offering; and it was taught in another baraita that one is exempt by Torah law, and it is prohibited to untie those straps ab initio; and it was taught in another baraita that it is permitted to untie these knots ab initio. This is difficult, as there is a contradiction between one statement with regard to a shoe and another statement with regard to the straps of a shoe; and this is difficult, as there is a contradiction between one statement with regard to the straps of a sandal and another statement with regard to the straps of a sandal.
מִנְעָל אַמִּנְעָל לָא קַשְׁיָא: הָא דְּקָתָנֵי חַיָּיב חַטָּאת — בִּדְאוּשְׁכָּפֵי. פָּטוּר אֲבָל אָסוּר — בְּדַרְבָּנַן. מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה — בְּדִבְנֵי מָחוֹזָא.
Traduction
The Gemara explains: The apparent contradiction between one statement with regard to a shoe and the other statement with regard to a shoe is not difficult, as that baraita, which teaches that one is liable to bring a sin-offering, is referring to a shoemaker’s knot, which is permanent as it holds the shoe together. The baraita that states that he is exempt by Torah law and it is prohibited by rabbinic decree is referring to the shoe worn by Sages, as they often tie their shoes loosely so they can easily put on and remove their shoes. The baraita that teaches that it is permitted to tie shoes ab initio is referring to such knots used by the residents of the city of Meḥoza, who are meticulous in their dress and who tie and untie their shoes every day.
Rachi non traduit
בדאושכפי. בקשר שהאושכף עושה כשתוחב הרצועה במנעל קושר קשר מתוכו שלא תוכל לצאת והוא קיים לעולם:
בדרבנן. כשקושרים סביב רגלים אין קושרין בדוחק שפעמים שחולצו כשהוא קשור ונועלו כשהוא קשור ומיהו קשר של קיימא לא הוי שבשעת הטיט מתירין אותו וקושרין אותו בדוחק שלא ידבק בטיט וישמט מרגליו:
בדבני מחוזא. שהם רחבי לבב ומקפידים על לבושיהן ונעליהן להיות מכוונין וקושרין אותו בדוחק וצריך להתירו ערבית:
סַנְדָּל אַסַּנְדָּל לָא קַשְׁיָא: הָא דְּקָתָנֵי חַיָּיב חַטָּאת — בִּדְטַיָּיעֵי דְּקָטְרִי אוּשְׁכָּפֵי. פָּטוּר אֲבָל אָסוּר — בִּדְחוּמַרְתָּא דְּקָטְרִי אִינְהוּ. מוּתָּר לְכַתְּחִילָּה — בְּסַנְדָּל דְּנָפְקִי בֵּיהּ בֵּי תְרֵי, כִּדְרַב יְהוּדָה. דְּרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא זוּגָא דְּסַנְדָּלֵי, זִמְנִין דְּנָפֵיק בֵּיהּ אִיהוּ, זִימְנִין נָפֵיק בֵּיהּ יָנוֹקֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: כְּהַאי גַּוְנָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: חַיָּיב חַטָּאת.
Traduction
Similarly, the contradiction between one statement with regard to the straps of a sandal and the other statement with regard to the straps of a sandal is not difficult, as that baraita, which teaches that one is liable to bring a sin-offering, is referring to Arab sandals, for which shoemakers tie permanent knots. And the baraita that teaches that he is exempt by Torah law and it is prohibited by rabbinic decree is referring to straps that they, i.e., ordinary people, tie. The baraita that teaches that it is permitted to tie and untie the straps of a sandal ab initio is referring to a sandal shared by two people who alternate going out at different times. They untie and retie the straps each time to ensure that the sandals will fit properly, like the sandals of Rav Yehuda; as Rav Yehuda, brother of Rav Sala Ḥasida, had a pair of sandals, and sometimes he would go out wearing them and sometimes his child would go out wearing them. Rav Yehuda came before Abaye and said to him: What is the ruling in a case of this kind? May I tie the straps on Shabbat? Abaye said to him: Doing so renders you liable to bring a sin-offering.
Rachi non traduit
בדטייעי דקטרי אושכפי. בסנדלים של ישמעאלים סוחרים שהאושכפים קושרים בהן הרצועות בקשר קבוע:
בדחומרתא דקטרי אינהו. אלו סנדלים של שאר אנשים שאין רצועות קבועות בהן ע''י אומן אלא הם עצמן קושרין אותם בחומרתא בעלמא וקושרין ומתירין ופעמים שמתקיים שבת או חדש:
דנפקי בי תרי. וצריך כל אחד ואחד לקשור לפי רגלו הלכך בכל יום קושרו ומתירו:
כה''ג. שאני מתירו עכשיו ונועל בני ושבת היתה:
אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר קָא קַשְׁיָא לִי, ''חַיָּיב חַטָּאת'' קָאָמְרַתְּ לִי?! מַאי טַעְמָא? אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דִּבְחוֹל נָמֵי זִימְנִין נָפֵיקְנָא בֵּיהּ אֲנָא, זִימְנִין נָפֵיק בֵּיהּ יָנוֹקָא. אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, מוּתָּר לְכַתְּחִילָּה.
Traduction
Rav Yehuda said to him: Now, even if your ruling in that case had been that one is exempt by Torah law but it is still prohibited by rabbinic law, it would be difficult for me, and you say to me that the ruling is that one is liable to bring a sin-offering. Abaye asked him: What is the reason for that difficulty? Rav Yehuda said to him: Because on weekdays too I sometimes go out wearing them and sometimes my child goes out wearing them. Abaye said to him: If so, it is permitted to untie the straps ab initio.
Rachi non traduit
השתא פטור אבל אסור הוה קשיא לי. אמאי אסור:
מ''ט. קשיא לך:
א''ל משום דבחול נמי. אני מתירו בכל יום וקושרו התינוק לפי רגלו:
אי הכי מותר לכתחילה. ומעיקרא סבר דלא רגיל למעבד הכי וקטרא דאושכפי הוה שרגיל להיות קבוע:
רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה קָאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ בְּכַרְמְלִית. אִיפְּסִיק רְצוּעָה דְּסַנְדָּלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֶעֱבֵיד לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל גֶּמִי לַח דַּחֲזֵי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּכְרוֹךְ עִילָּוֵיהּ. אַבָּיֵי הֲוָה קָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אִיפְּסִיק לֵיהּ רְצוּעָה. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֶיעֱבֵיד לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: שִׁבְקֵיהּ. מַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי יִרְמְיָה? הָתָם לָא מִינְּטַר, הָכָא מִינְּטַר. וְהָא מָנָא הוּא, דְּאִי בָּעֵינָא הָפֵיכְנָא לֵיהּ מִיָּמִין לִשְׂמֹאל? אֲמַר לֵיהּ: מִדְּקָמְתָרֵץ רַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, שְׁמַע מִינַּהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
Rabbi Yirmeya was walking after Rabbi Abbahu in a karmelit on Shabbat when the strap of his sandal tore. Rabbi Yirmeya said to Rabbi Abbahu: What should I do to it? Rabbi Abbahu said to him: Take a moist reed fit for animal consumption and wrap it around the sandal to fasten it. And the Gemara relates: Abaye was standing before Rav Yosef on Shabbat when the strap of his sandal tore. Abaye said to Rav Yosef: What should I do with it? He said to him: Leave it and do not move it. Abaye said to him: How is this case different from that of Rabbi Yirmeya? He answered him: There the sandal would not have been protected; here it will be protected. Abaye said to him: But it remains a utensil and may therefore be moved on Shabbat, as if I so desire, I can switch it from the right foot to the left foot and wear it. Rav Yosef said to him: From the fact that Rabbi Yoḥanan explains the matter in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as will be explained, conclude from it that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Therefore, a torn sandal is not considered to be a utensil even if it were switched, i.e., turned around.
Rachi non traduit
איפסיק רצועה דסנדליה. ונפל הסנדל מרגלו שע''י הרצועה הוא עומד שהסנדל פתוח מעל גביו וצדדיו של עץ או של עור שלוק וקשה והרצועות נקשרות על גב הרגל ומעמידות אותו:
שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה. דראוי לטלטול:
וכרוך. במקום הרצועה ונועלו עד שתכנס:
אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף. בחצר:
שבקיה. במקום שנפל מרגלך ולא תטלנו בידך להצניעו:
ומ''ש מדר' ירמיה. דשרא ליה ר' אבהו לנועלו ע''י גמי:
התם. בכרמלית כגון בקעה לא הוה מינטר:
והא מנא הוא. ואמאי אסור לטלטלו והא עדיין תורת מנעל עליו:
דאי בעינא הפיכנא מימין לשמאל. שהסנדל יש לו שתי תרסיות והן של עור מקום קביעות הרצועות אחת מבחוץ ואחת מבפנים לבין שני רגלים כעין שיש למנעלים שלנו וכשנפסק הפנימי ראוי הוא לתקנו ואע''ג שתיקונו ניכר וגנאי הוא מיהו לצד פנים לא מיתחזי וכשנפסקה חיצונה אינו הגון שוב לתקנו והך דאביי חיצונה איפסיק משום הכי אסריה רב יוסף אפילו לטלטלו וא''ל אביי והא אכתי מנא הוא דהפיכנא ליה לרגל האחרת ונמצאת החיצונה פנימית:
א''ל מדקא מתרץ רבי יוחנן. למילתיה דר''י לקמן ומפרש לה:
ש''מ הלכה כר''י. דאמר משנפסקה החיצונה לאו מנא הוא:
מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקוּ שְׁתֵּי אָזְנָיו, אוֹ שְׁתֵּי תְרֵסִיּוֹתָיו, אוֹ שֶׁנִּיטַּל כָּל הַכַּף שֶׁלּוֹ — טָהוֹר. אַחַת מֵאָזְנָיו, אוֹ אַחַת מִתְּרֵסִיּוֹתָיו, אוֹ שֶׁנִּיטַּל רוֹב הַכַּף שֶׁלּוֹ — טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְסְקָה פְּנִימִית — טָמֵא. הַחִיצוֹנָה — טָהוֹר. וְאָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּמַחֲלוֹקֶת לְעִנְיַן טוּמְאָה כָּךְ מַחֲלוֹקֶת לְעִנְיַן שַׁבָּת, אֲבָל לֹא לְעִנְיַן חֲלִיצָה.
Traduction
The Gemara asks: What is that opinion of Rabbi Yehuda? As it was taught in a baraita: A sandal that was ritually impure, whose two ears that hold the straps or whose two straps (ge’onim) broke, or whose entire sole was removed, becomes ritually pure because it is no longer a utensil. However, if only one of its ears or one of its straps broke, or if only most but not all of its sole was removed, it remains impure. Rabbi Yehuda says: If the inner strap broke it remains impure, because the outer strap can still be used. If the outer strap broke it is rendered pure. And Ulla, and some say Rabba bar bar Ḥana, said that Rabbi Yoḥanan said: Like there is a dispute with regard to ritual impurity, so too, there is a dispute with regard to Shabbat, i.e., whether or not it is permitted to wear such a sandal on Shabbat. However, there is no dispute with regard to ḥalitza.
Rachi non traduit
אזניו. שכלפי גב הרגל שאוחזו בהן כשנועלו:
תרסיותיו. מקום קביעות הרצועות:
הכף. שול''א בלע''ז שתחת פרסות הרגל:
טהור. דתו לא מתקני ליה וא''נ מתקני ליה חדוש הוא והשתא מיהא בטיל ליה:
טמא. לא פרחה טומאה מעליו דאכתי מנא הוא ואפילו נפסקה החיצונה דאי בעי מפיך ליה מימין לשמאל ונמצאת חיצונה נעשית פנימית:
ואמר עולא גרסי':
וְהָוֵינַן בַּהּ: [רַבִּי יוֹחָנָן] אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן: מִדִּלְעִנְיַן טוּמְאָה מָנָא הָוֵי — לְעִנְיַן שַׁבָּת נָמֵי מָנָא הָוֵי, אֲבָל לֹא לַחֲלִיצָה — דְּלָאו מָנָא הוּא, וְהָתְנַן: חָלְצָה שֶׁל שְׂמֹאל בַּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה: מִדִּלְעִנְיַן טוּמְאָה לָאו מָנָא הוּא — לְעִנְיַן שַׁבָּת נָמֵי לָאו מָנָא הוּא, אֲבָל לֹא לַחֲלִיצָה דְּמָנָא הוּא.
Traduction
And we discussed this issue: In accordance with whose opinion is the statement of Rabbi Yoḥanan? If you say that it is in accordance with the opinion of the Rabbis, and the baraita is explained as follows: From the fact that it is a utensil with regard to ritual impurity, it is also a utensil with regard to Shabbat, but it is not considered a utensil with regard to ḥalitza. However, didn’t we learn in a mishna: If she removed the left shoe, which was on the right foot of her brother-in-law, her ḥalitza is valid? Apparently, a woman can perform ḥalitza even when the shoe is on the wrong foot, and it is not deemed unfit for ḥalitza. Rather, Rabbi Yoḥanan’s opinion must be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and is saying the following: From the fact that with regard to impurity it is not a utensil, with regard to Shabbat it is also not a utensil. However, that is not the case with regard to ḥalitza, for which it is a utensil.
Rachi non traduit
אליבא דמאן. מהני תנאי א''ר יוחנן דמאי דסבירא ליה לענין טומאה ס''ל לענין טלטול שבת אבל לענין חליצה מודה לבר פלוגתיה:
אילימא לרבנן. אשמעינן רבי יוחנן דכי היכי דלענין טומאה משוי ליה מנא לענין שבת נמי מנא הוא אבל לחליצה לאו מנא הוא ואינו כשר לחליצה והא אנן תנן חלצה בסנדל של שמאל בימין שהחליצה ברגל ימיני ואם נעל בו סנדל שמאל וחלצה כשר ואי נפסקה חיצונה דסנדל של שמאל אמאי לא הוה כשר לחלוץ הואיל ובעלמא סנדל הוא משום דחזי להפוכי ה''נ חזי להפוכי:
אלא אליבא דר''י. אמרה ר' יוחנן למילתיה ולאשמעינן דבחליצה מודה ר''י דמנא הוא כגון שנפסקה חיצונה של שמאל הופכו לימין וחולץ וכדתנן של שמאל בימין חליצתה כשירה:
אֵימַר דְּאָמְרִינַן חָלְצָה שֶׁל שְׂמֹאל בַּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה — הִיכָא דִּלְמִילְּתֵיהּ מָנָא הוּא, הָכָא לְמִילְּתֵיהּ לָאו מָנָא הוּא, דְּהָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִפְסְקָה הַחִיצוֹנָה טָהוֹר — אַלְמָא לָאו מָנָא הוּא! לְעוֹלָם אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. אֵימָא: וְכֵן לַחֲלִיצָה. וְהָא קָמַשְׁמַע לַן: דְּכִי אָמְרִינַן חָלְצָה שֶׁל שְׂמֹאל בְּשֶׁל יָמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה — הֵיכָא
Traduction
The Gemara asks: Say that we said that if she removed the left shoe which was on the right foot, her ḥalitza is valid, that applies only in a case where it is fit as a utensil for its usual purpose, i.e., it can be used as footwear. However, here it is not fit as a utensil for its usual purpose, as Rabbi Yehuda said: If the outer strap of the sandal tore, the sandal is rendered ritually pure. Apparently, according to Rabbi Yehuda, it is not a utensil. Rabbi Yoḥanan’s statement is difficult according to both opinions. The Gemara answers: Actually, his opinion is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda; however, emend his statement and say that Rabbi Yoḥanan said: And this is the halakha with regard to ḥalitza as well. And this teaches us that when we say that if she removed the left shoe that was on the right foot her ḥalitza is valid, that is only in a case where
Rachi non traduit
אימר דאמרינן חליצה כשירה. היכא דלא נפסקו תרסיותיו:
דלמילתיה. ברגל העשוי לו מנא הוא:
הכא למילתיה לאו מנא הוא. דהא ר''י לענין טומאה ושבת לאו מנא משוי ליה:
אימא וכן לחליצה. כדמפרש ואזיל ואשמעינן דכי אמרינן חלצה כו' ואליבא דרבנן לא מצינן לאוקמיה לדרבי יוחנן ולמימר וכן לחליצה ולאשמעינן דמנא הוא דא''כ מאי אתא לאשמעי' ר' יוחנן כיון דלמילתיה מנא הוא בהדיא תנן לה מתניתין ומשום דאפכי לא מיפסל דתנן חלצה בשל שמאל בימין חליצתה כשרה והיינו דאמר לעיל דמתרץ רבי יוחנן אליביה דר' יהודה:
Tossefoth non traduit
אימור דאמרי' חליצתה כשרה היכא דלמילתיה מנא הוא. והא דלא מוקים לה אליבא דרבנן אבל לא לחליצה משום דלמילתיה דהיינו בשמאל לאו מנא הוא היינו טעמא משום דכיון דמנא הוא לדידהו לשבת ולטומאה אף על גב דלמילתיה לאו מנא הוא כשר הוא לחליצה כיון דשל שמאל בימין חליצתה כשרה אבל לר' יהודה דלמילתיה לאו מנא הוא ולמידי אחרינא נמי לאו מנא הוא מסתבר דלאו מנא הוא לחליצה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source